גבולות והגבלות בחיים ובטיפול במתבגרים

יש לנו תפקידים שונים בחיים. הם משתנים ואנו חובשים ופושטים בגדים כובעים ותפקידים. זה מצריך מאיתנו גמישות רבה וזה מצריך מאיתנו להיות ערים לדרישות של כל תפקיד בחיינו.

בעבודה עם מתבגרים נושא הגבולות מאוד נוכח: הם חווים שינויים קיצוניים: הם נראים בוגרים מבחינה פיזית, אך נפשם עדיין מתפתחת והיא עדינה ורכה כשל ילד- חשופה לכל מה שמגיעה מין החוץ ומבולבלת מכל מה שמגיע מהפנים. לכן הם לעיתים נראים אדישים – הם משתמשים בגבול עבה כדי לשמור על עצמם, על עולמם הפנימי. בעבודה עם מתבגרים, תקופה ארוכה עסקתי בדקויות תפקיד המורה/ מטפלת. מורה, מעבר לדרישה ממנה להנחיל ולהעביר ידע, יש לה גם תפקיד של שימת גבול כדי לשמור על התלמידים, על המקצוע וגם על עצמה. לעומת זאת הגבולות של מקצוע הטיפול הוא שונה והוא מופיע במקומות עמומים יותר, דווקא במקומות בהם הכי קשה לשים גבול- גבול ברור ונחרץ ולא מתנצל. גבול שבסופו של דבר משרת את המטופל עצמו, שכן החיים, כאשר גבולות בהם ברורים פשוטים הרבה יותר. אין אנרגיה מיותרת בלנסות ולהבין את הדברים. ואם יש מרד שצריך להתרחש הוא יודע בדיוק במה הוא מורד, כמה ולמה.

מעניין לבחון כמה קל או קשה לנו לשים גבול. האם אנחנו ממהרים לשים גבול ואנחנו מפספסים חוויות שיכולות להיות מועילות לנו? וזאת כדי לא להיות חשופים ופגיעים.

או שאולי אנחנו לא שמים מספיק גבול? כי לא נעים לנו, כי אנחנו חוששים לשים אותו ואיך יגיבו אליו?  הרי אז יכולים לחדור אל עולמנו כרוח פרצים, לקחת מאיתנו את הזמן שלנו, את האנרגיה שלנו או אפילו חפצים שלנו ואלי אפילו את עצמנו מעצמנו?

אם נחשוב רגע על שימת גבולות, נקדיש זמן לבחון את היכולת או אי היכולת שלנו לשים גבולות במצבים שונים- כבר נצליח לעשות את העבודה העיקרית. גבול הוא דבר הפכפך, הוא יכול לשמור ולהגן עלינו והוא יכול למנוע מאיתנו ולסגור אותנו. מלאכת חיים זו, היא להבין מתי אפשר להסירו ומתי הכרחי לשים אותו. זוהי מיומנות נרכשת, אך גם משתנה לפי מצבים שונים ומשתנים, כמו שהחיים מזמנים לנו כל הזמן, וכמובן שמשתנים מאדם לאדם. אחד זקוק לאותו הגבול בדיוק כדי לנשום והשני חייב להסירו כדי לחיות בחופשיות.

מלאכת חיים זו של שימת גבולות, היא חוכמה עתיקה עוד מימי יוון הקלאסית שהייתה כתובה על המקדש לאל אפולו בדלפי: "דע את עצמך", יוחסה לשבעת חכמי יוון או לאל אפולו עצמו. המשמעות העיקרית של הביטוי, ביישומו המקורי, הייתה "דע את גבולותיך", או במובן של ידיעת מידת היכולות של האדם, ידיעת מקומו בסקאלה החברתית, או ידיעת עצמו כבן תמותה. בדיוק התכנים בהם עסוקים בגיל ההתבגרות (אבל בעצם במהלך כל החיים).

"חוף ים תל אביב בחורף", עדי בצלאל, תצלום דיגיטאלי, 2007.